החלטה בתיק ת"ט 20596-01-13

1. בפני בקשה לבטול צו עיקול שניתן בלשכת ההוצאה לפועל לפני מתן אזהרה.

הלכה פסוקה היא כי ככל שהוגשה התנגדות לביצוע שטר במועד בתיק ההוצאה לפועל, תוגש הבקשה לבטול צו העיקול בערכאה הנשלטת על ידי תקנות סדר הדין האזרחי ועל כן תידון בכפוף לאמור בהן ובהתאם להוראות המצויות בהן.

ראה לצורך העניין האמור ברע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ. אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ .

עולה מהאמור לעיל כי יש לבחון את בקשתו של המשיב לביטולם של ההליכים שננקטו כנגדו בהוצאה לפועל באותה דרך שבה בוחנים צו זמני שניתן במעמד צד אחד בתובענה והנתבע עתר לביטולו.

ראשיתה של עילת התביעה היא בשיק האחוז בידי מבקש צו העיקול ולפקודת אשתו, הגב' יקירה כהן, על סך של 385,000 ש"ח בחתימת יד המשיב.

על עובדות אלו אין מחלוקת.

כל היתר, ובעיקר תוכן ונושא עסקת היסוד במסגרתה נחתם ונמסר השיק נשוא התובענה, הן גרסאות הפוכות לחלוטין של הצדדים.

בעוד המבקש טוען בתצהירו הראשון בלשכת ההוצאה לפועל, כי השיק ניתן לו מאת המשיב כבטחון להחזר הלוואה שנטל ממנו בסכום של 100,000$ לצורך מימון רכישת יצירת אומנות אשר לימים התבררה כמזויפת, טוען המשיב כי מדובר בשק בטחון שנתן למבקש בשנת 2008 לצורך הבטחת רישום זכויותיו של המבקש במקרקעין במסגרת עסקה לרכישת אותם המקרקעין.

לטענת המשיב שק זה הושב לו בעקבות רישום זכויות המבקש במקרקעין חילופיים בחולון לאחר שהמבקש חזר בו מרצונו להשקיע בעסקת המכר המקורית בנתניה.

לאחר השבת השיק לידיו, טוען המשיב, הצליח המבקש ליטול ממשרדו את השיק חזרה לידיו ולתבוע את פירעונו שלא כדין.

2. ברע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ נקבע כי השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים.

עוד נקבע ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ :

" השיקולים העיקריים שעל ביהמ"ש  לשקול בבואו להכריע אם להיעתר לבקשת סעד זמני הם: "קיומה לכאורה של עילת תביעה- בשלב זה די בכך כי בימ"ש  ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה."

עילת התביעה בענייננו היא שטרית ודי בכך כי המבקש אוחז בידו שטר החתום על ידי המשיב ולפקודתו באמצעות הסבתו לידיו. יש לראות בכך עילת תביעה טובה ביותר מאחר והנטל להראות כי אינו חב על פי השטר מוטל על המשיב.

אומנם גרסתו של המבקש באשר לעסקת היסוד מעלה תמיהות באשר למועד הגשתו של השטר לפירעון ולביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (קרוב לשנה לאחר שהתברר למבקש כי יצירת האומנות עלולה להיות מזויפת ובסמיכות להגשת התביעה כנגד חברת הבטוח), הגרסאות השונות בשני תצהירים שנתן באשר למהותה של העסקה (מתן הלוואה או השקעה ברכישת חלק ביצירת האומנות), היעדר כל מסמך המעיד על מהות העסקה בגינה נמסר השטר לידי המבקש והיעדרה של עסקת רכישת יצירת האומנות, נשוא עסקת היסוד בשטר, מתצהיר שהגיש בבית משפט המחוזי בחיפה כנגד תביעה אחרת, בו פירט את מכלול עסקיו עם המשיב.

אך גם גרסתו של המשיב בעניין עסקת היסוד מעלה תמיהות אחרות ולא פחות משמעותיות מאלו שעלו מגרסתו של המבקש.

גם גרסתו של המשיב אינה נתמכת במסמך כלשהוא המעיד על עסקת ההשקעה, אם במקרקעין בנתניה ואם במקרקעין בחולון. אין כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא הושמד השטר לאחר שהוחזר לידי המשיב כבר בשנת 2008 וכיצד הגיע שוב לידי המבקש.

שני הצדדים היו שותפים בעסקאות רבות של רכישת יצירות אומנות ומקרקעין ועל כך אין מחלוקת.

אין ספק כי השיק שייך לאחת העסקאות שנערכו בין הצדדים וגרסאותיהם, כפי שהוצגו בפני בדיון זה, אמינות בעיני במידה שווה ומסך הראיות שהוצגו בפני לא ניתן להכריע איזו מהגרסאות היא הנכונה ומה סיכוייה.